אמונה בלבד לא מספיקה. גם לא ידיעה פסיכולוגית. כדי לחוות קרבה – לבורא או לעצמנו – צריך לבנות כלי פנימי יומיומי.
שלום חברים!
יש כלי אחד שאני מעביר להרבה אנשים שאני פוגש.
לאחרונה יוצא לי הרבה להעביר לאנשים את הכלי אולי הכי עוצמתי בעיניי, לנצח אתגרים נפשיים קשים. ואני רוצה להציג אותו בפניכם.
אבל קודם, הערה חשובה:
בני ישראל ראו — אבל עדיין היו צריכים לבנות
תראו את בני ישראל היוצאים ממצרים. הם מכירים במציאות בורא עולם והשגחתו על כל העולם, לאחר שראו בעיניהם, את עשרת המכות, קריעת ים סוף, ירידת המן. ובעיקר, אחרי שראו ושמעות את מעמד הר סיני.
אבל עדיין, הם היו צריכים לבנות משכן – כמו שמתואר בפרשה, כדי שיהיה להם מקום, בו יוכלו להרגיש את השכינה. הם התנדבו למשכן. ההתנדבות, הובילה לתחושת קשר רב יותר.
זו בעצם הסיבה שה' אומר למשה שיאמר לבני ישראל, שיתנו תרומה מ"כל איש, אשר ידבנו לבו". זו צריכה להיות נדבת הלב.
כלומר, למרות שהם ראו בחוש את מציאות ה', עדיין הם יתקשו לחוש את הקרבה הגבוהה, ללא משכן!
אנחנו, שאין לנו היום משכן או בית מקדש, גם צריכים משהו שיתזכר אותנו. כמו שחז"ל אמרו, שהיום התפילה ממלאת את אותה המטרה – לחוש קרבת ה'.
עכשיו שימו לב לנפש האדם: הוא צריך שלוש תפילות ביום, ברכות – לפחות מאה ביום, רק כדי לזכור את הבורא!
בלי זה, זה לא אותו דבר… גם אם הוא מאמין, תחושת הקרבה והידיעה – שונה.
המחשבות שלי – אינן אני
ועכשיו, נחזור לדבר על הכלי המנצח אתגרים נפשיים. אני מדבר על:
הידיעה, שכל המחשבות שעוברות לי בראש, וגם כל הרגשות – הן רק תוצר פיזיולוגי של המוח! הן לא אני!
ומדוע זה כל כך חזק?
תראו, אם אני חווה את המחשבות והרגשות כמשהו שהוא חלק ממני, אני אתקשה להתמודד מולם אם הם מציקים לי מאוד. כי מה שהוא חלק ממני, מרגיש לי הכי אמין.
למה זה כל כך משנה?
אתן דוגמא:
אם עוברת לאדם בראש מחשבה טורדנית, והוא לא חווה אותה כצופה עליה, אלא כמשהו שמתרחש ממש בתוכו, הוא "יקנה" אותה, כמשהו אמין לגמרי. הוא יסחף אחריה. והלחץ שלו, יגרום לו לשקוע במצוקה הזו.
לעומת זאת, אם האדם מכיר את האמת המוכחת, שמחשבות ורגשות, הן תוצר מוחי, שנגרם מחויות חיים, והן לא מייצגות, לא אותי ולא את רצוני – הוא יכול להגיב להן כמו שמגיבים למשהו מציק שקורה לידך – לצפות עליהן בלי לשפוט אם הן נכונות או שגויות.
עכשיו, החוויה שונה לחלוטין.
כאן זה כבר מקום שמאפשר להתרחק מעט מהחוויה הקשה, לא לקנות אותה לתוכך, וממילא לא להיאבד ולהישאב למחשבות והרגשות השליליים!
זה מאפשר תנועה קדימה, למטרות שלך, למרות הכל!
לבנות את המשכן הפנימי
אבל כמה שזה נכון מוחלט, זה עדיין עמוק, ובעיקר קשה ליישום. כי כמו שראינו והזכרנו קודם, מפרשת תרומה,ידיעה אינטלקטואלית לבדה לא משנה חיים. כדי ליישם ידיעה, עלינו לבצע פעולות בשטח – תרומה למשכן, בנייתו, תפילה וברכות.
גם כאן, הידיעה אינה מספיקה. היא דורשת מאמץ רב לבנות את ה"משכן הפנימי שלך". אתה צריך ליישם גישה זו שוב ושוב בשטח, בתחילה מול אתגרים קטנים, ובהמשך מול אתגרים קשים יותר. ושימו לב, דווקא יישום יומיומי בדברים קטנים – כמו הקלות לברך ברכה לפני תפוח, זה מה שמשריש את התפיסה, ואת היכולת המטורפת הזו של האנשים החזקים:
לצפות בחוויות הקשות, להרגיש אותן, ועם זאת, לבחור במה שנכון לי לעשות כאן ועכשיו!
החוזק האמיתי אינו בלהעלים מחשבות ורגשות.
הוא ביכולת להרגיש אותם – ולבחור אחרת.
זה נבנה. לאט. יום־יום.
כך בונים משכן פנימי.
הרבה הצלחה וטוב,
שבת שלום!
חגי צדוק.
רוצים ללמוד איך ליישם את זה בפועל – בזוגיות ובחיים האישיים?
אני מזמין אתכם להעמיק במאמרים נוספים באתר, או ליצור קשר לתהליך אישי.
📞 לקביעת פגישה: 0555563830
