שיחות חוזרות, ניסיונות, רצון טוב – וכלום לא זז.
אני פוגש בזה שוב ושוב: הם מגיעים כועסים, פגועים, מתוסכלים. כל אחד מרגיש שמה שהוא לא עושה – שום דבר לא מתקדם. וזה באמת כואב.
העניין הוא, שאני כיועץ – אדם "מהצד", בדרך כלל רואה ששני הצדדים באמת רוצים שיהיה טוב בזוגיות, אך משהו תקוע, משהו לא עובד, והם על פי רוב, מפרשים זאת, כ"בעיה" אצל בן הזוג. זה טבעי, אך על פי רוב, אינו נכון בהכרח. כן יש מה לעשות, כן אפשר להתקדם, והרבה הרבה עשו זאת לפניכם. אני רוצה כאן לפתוח את הנושא, למה זה קורה לנו, ואיך אפשר לצאת מזה סוף סוף.
למה ניסיונות רגילים לא מצליחים
לכולנו יש צרכים בזוגיות. לקבל אהבה, וגם לתת. לקבל תשומת לב, וגם לתת. ביטחון, שותפות רגשית, ועוד. האמת שהצרכים הללו, אינם החלטיים. תהיה טעות לחשוב "הוא גבר, מה שחשוב לו זה…" או "היא אישה, והכי חשוב לה…".
יש מאפיינים שנכונים בדרך כלל, אבל הם לא החלטיים – לא ברמת הצורך, ולא אצל כל אחד.
וגם טעות לבנות קשר רק על פי כללים.
ביננו, כנראה כבר ניסיתם ליישם כללים, וזה לא עבד… ולמה?
כי זה לא שם. לא זה מה שאמור לעבוד!
לא כל קושי הוא הפרעה
תראו, רוב מוחלט של בני האדם – סטטיסטית, אינם לוקים בהפרעת אישיות כזו או אחרת. וגם במקרים בהם יש קושי מסוג זה או אחר, עדיין זה לא סוף פסוק. רוב מוחלט של בני האדם, בנויים כן לזוגיות. רובנו רוצים בטוב, ובטח שרוצים שיהיה טוב לבן הזוג. הבעיה מתחילה על פי רוב – ופה אני טוען משהו שלצערי כמעט לא מדברים עליו, אך בטוח תזדהו אתו –
אנחנו כל כך רגילים לחשוב בדרך אחת, ולכן להרגיש בדרך אחת, ולדעת מה נכון – בדרך אחת, עד שאיננו שמים לב שזה בסדר לחשוב אחרת ממני, ולרצות משהו אחר.
איך נוצרת אי הבנה בין אנשים שאוהבים זה את זה
ואז, למשל, את מרגישה צורך לפרוק כאב לבעלך, ואת שמה לב שהוא "לא איתך", ולפעמים, הוא אפילו דוחה אותך בדרך כזו או אחרת, הפרשנות שלך תהיה: "לא אכפת לו ממני! אני בודדה!", זה יוביל לכעס, עצב. ואז כשהוא ירצה להתקרב, הכעס הזה יופיע בדרך כלשהי, או במילים לא נעימות, או אפילו בפסיביות – חוסר תשומת לב למה שהיה רוצה, וכן הלאה.
אבל האמת יכולה להיות לגמרי שונה, יתכן למשל, שכשפנית אליו, למרות שאולי לא התכוונת לכך, הוא חווה את הפנייה כהאשמה, או שאולי סתם לא היה פנוי לזה, וכן הלאה.
גם כאן יתכן ותאמרי, "מה זאת אומרת? איך בכלל הוא חווה זאת כהאשמה? מה השטויות האלה שלו?", או "מה זאת אומרת 'לא פנוי לזה'? אני אשתו, ואני כואבת עכשיו! ברור שהוא צריך להיות שם בשבילי, מי אם לא הוא?".
טוב, זה מובן. ברור שיש אמת באמירות אלה, יחד עם זאת, זו בדיוק אותה חשיבה אחת שדיברנו עליה. מכאן, באמת יש "צדק" וכאב. ומיד אסביר את הדרך האחרת.
המנגנון שמשאיר אותנו באותו מקום
מה שחשוב, יש כאן מנגנון שלילי שתשימו לב, חוזר על עצמו שוב ושוב, וכך הקשר לא מתקדם. וברשותכם, ארחיב קצת, כדי שנוכל להבין את המנגנון שמשמר את הבעיה:
תפיסות העולם שלנו – האמונות והלכי החשיבה – הן רק תוצר חיים. זו הדרך שלנו לשרוד, להבין, ולהרגיש בטוחים בעולם.
זה שאנשים למשל תוקפניים יותר או פחות, נפגעים יותר או פחות – וכן הלאה, זה בדיוק שם.
זה תוצר של מערכת תפיסות עולם, ופרשנויות. והם נוצרו מהשפעת המשפחה שלנו, הסביבה בה גדלנו, החוויות שעברנו, וקצת (!) גנטיקה.
כלומר, החשיבה שלנו, מרגישה אמת – כי כך המוח שלנו למד, ולא בגלל שהיא אמת מוחלטת!
ועם זה אנחנו מגיעים לזוגיות… עם אמת שמרגישה אחת.
ומה לעשות, שגם לבן הזוג יש את אותו מנגנון מוחי, שמייצר אמת אחת, אבל אחרת?…
וכשאמת אחת מתנגשת עם אמת אחת אחרת, נוצרים תסכולים, וכעסים. והכי חשוב, אין הבנה וכבוד הדדי!
זו הסיבה מדוע ניסיונות חוזרים לשנות את בן הזוג, לרוב לא מצליחים. זו הסיבה, ששיחות הופכות במקרה הטוב לסיכום שלא ישים בשטח לאורך זמן. ובמקרה האחר, למריבה לא נעימה, שמייסרת עוד יותר.
מה שלא עבד, גם לא יעבוד. לא בגלל שבן הזוג לא רוצה בטובתכם, אלא כי התקשורת של שניכם התבססה על אותה אמת אחת, הסותרת אמת אחת האחרת… וכשזה קורה, כל אחד מתגונן לפעמים גם "הכי טוב" – בהתקפה, והנה אתם כאן…
מה כן מאפשר שינוי ותנועה בקשר
מה שמאפשר להתקדם בזוגיות, הוא שינוי גישה. לא עוד "האמת והצדק איתי",
אלא: "זו הרגשתי, וזו הרגשתך, הבה נראה מה עושים כדי שגם את וגם אני נרגיש הכי טוב!"
זה לא פשוט בכלל, שינוי גישה זה, כמובן שזה דורש עבודה עצמית עקבית ומשמעותית, אבל זו נקודת המפנה.
במסגרת 'התוכנית', “מבינים זוגיות. משנים מציאות”, זו גם המטרה המרכזית שלי: לבנות הבנה וכבוד לעמדת השני, ומתוך כך, לאפשר תקשורת נכונה, ופתרון קונפליקטים בדרך ששני הצדדים מרגישים טוב.
זהו המנגנון ההפוך, זה מה שיכול להפריח זוגיות, לגבהים שדמיינתם.
אני מזמין אתכם לקרוא מאמרים נוספים כאן באתר:
כשמבינים שאנו שונים, אבל הצרכים שלי לא מסופקים – למה הבנה וכבוד לשוני עדיין לא פותרים את הכאב.
ויתור בזוגיות – מתי הוא בונה ומתי הוא הורס – איך כוונה טובה עלולה ליצור מרמור.
כשהשקעה בזוגיות לא עובדת – למה לפעמים צריך לשנות כיוון ולא להתאמץ יותר.
ואם תוך כדי הקריאה, הרגשתם שזה מדבר אליכם,
דעו שאפשר לזוז מהמקום הזה, בעקביות והבנה, ואם צריך, גם עם ליווי נכון.
הרבה הצלחה וטוב!
על הכותב:
חגי צדוק – מטפל ומרצה, מלווה יחידים וזוגות בתהליכי שינוי רגשי וזוגי.
הגישה שלו משלבת הבנה מעמיקה של מנגנונים נפשיים עם עבודה מעשית, בגובה העיניים, וללא שיפוטיות.
