ואוו, כמה זה מתפספס לנו!
לפעמים הבעיה שלנו היא לא במה שאנחנו מרגישים —
אלא במקום שבו אנחנו נמצאים בזמן.
עבר ועתיד ממלאים את הראש,
וההווה… נשאר ריק מפעולה.
איפה אנחנו באמת נמצאים?
תחשבו על החיים שלנו, מה שקורה ברגעים של תחושות שליליות, ייאוש, וזה הכי בולט אם סובלים מחרדות, דיכאון ו-OCD.
שימו לב: היכן הראש שלנו ברגעים ההם? בהווה, או בעבר ובעתיד?
כל כך הרבה עבר ועתיד מסתובב לנו בראש.
אבל רגע, איפה מתרחש האירוע? הרי בהווה!
אנחנו מפספסים. מפספסים את היכולת להצליח, כי אנחנו עסוקים בכישלון של אתמול, ובהערכה שלנו, שכנראה גם מחר ניכשל, אבל… היכולת לפעול בהווה מתפספסת!
למה אנחנו לא מתקדמים למרות שאנחנו מבינים?
לא מזמן שוחחתי עם אדם, כשהשיח ביננו היה משהו כמו:
אני: "תתקדם! כן, אתה יכול!".
הוא: "אבל אני כישלון!".
אני: "מבין. זה צועק לך בפנים… אבל תתקדם!…".
הוא: "אבל הסביבה לא תאפשר לי!…".
אני: "יכול להיות, אני לא שולל את מה שאתה אומר, אבל… תתקדם!".
וכך במשך כמה דקות… שימו לב, זה נראה שיח מוזר. הוא מביא טענה הגיונית, ואני "שוכח" להתווכח איתה, ומזכיר לעשות בהווה, למרות הטענה… מה אני לא מבין?!
לא חייבים לנצח את המחשבה כדי לפעול
אבל זה בדיוק המסר. אל תנסה "פלפול קוגניטיבי", לא חייבים להרגיע את המחשבה והרגש, אפשר לעשות, יחד עם הטענות שאיני יכול! ואז מגלים אמת מדהימה, ומתקדמים בחיים.
המוח יכול לצרוח שאני לא יכול, ועם זאת, אני יכול להתקדם תוך כדי שהוא אומר שלא… החשיבה האוניברסלית אומרת ש"אם אני מרגיש, שאיני יכול, אז איני יכול". וזה שקר שהמוח מוכר לנו, אבל גם הניסיון בשטח חושף אותו.
המסר שהעברתי היה: המוח מספר לך המון על מה שהיה ועל מה שיהיה, ואתה מפספס, שבמקום להתעסק עם "בלגן מחשבתי", אתה יכול פשוט לעשות!
כולנו נופלים בזה. זה גם אחד הגורמים להתמדה של חרדות, דיכאון ו-OCD. המוח תופס את האדם בסיפורים, והוא שוכח מההווה, בזמן שאם יצליח לאמץ גישה גמישה יותר– יכולת להתמקד בהווה למרות ה"צרחות" שבין האוזניים, הקשיים הללו יתפסו פחות ופחות את תשומת לבו.
וככל שעושים את זה יותר,
לאט לאט מתגלה משהו מפתיע:
הקול שאומר "אתה לא יכול"
נשאר עוד זמן מה… אבל כבר לא מנהל,
ולעתים — אפילו נעלם,
ואתה נשאר עם ההצלחה – לצמוח עוד ועוד.
זה עיקרון שחוזר בהרבה תהליכים של התמודדות עם חרדה ו-OCD — לא להילחם במחשבה, אלא לפעול למרות הופעתה.
